גזר דין בתיק תפ"ח 1099-09

פתח דבר וטיעוני הצדדים

1. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, על יסוד הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של קשירת קשר לפשע (רצח) - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ובעבירת הסתננות - עבירה לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954.            הסדר הטיעון כלל גם הסכמה כי המאשימה תעתור לעונש מאסר לריצוי בפועל של 7 שנים ומאסר מותנה ואילו ב"כ הנאשם יעתור לעונש מאסר של 4 שנים. 
   
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, במועד כלשהו בתחילת שנת 2006, פנה תייסיר אלתרבאני אל הנאשם שהינו תושב עזה והציג עצמו כפעיל חטיבות "אל נאצר צלאח א- דין" (להלן: "חטיבות"), אשר הוכרזו על ידי שר הביטחון כהתאחדות בלתי מותרת. אותו תייסיר הציע לנאשם לבצע פיגוע התאבדות, הנאשם הסכים וקשר עם תייסיר קשר לבצע פיגוע ההתאבדות.     
   
3. במסגרת הקשר עבר הנאשם אימונים צבאיים אסורים על ידי פעיל בחטיבות המכונה "אבו אנס", במהלכם למד על אופן הכנת פצצות. כן עבר אימונים על אופן הפעלת חגורות נפץ על ידי אדם נוסף, אבו אלעבד, שהינו פעיל בכיר ואחראי בחטיבות. עוד אמור היה הנאשם להיכנס לישראל ולמצוא מקום מתאים לביצוע פיגוע באחד מבסיסי צה"ל או באחת מתחנות המשטרה וזאת באמצעות רכב ממולכד, וכן לחטוף חייל, לרצוח אותו, ולהטמין את גופתו בתוך שטח מדינת ישראל לשם מיקוח על שחרורם של אסירים ביטחוניים.
   
4. במסגרת הקשר הונחה הנאשם בדבר אופן קבלת חומרי הנפץ לצורך ביצוע פיגוע, כאשר היה עליו לקבלם מפעילי טרור אחרים ובנוסף לרוכשם מבתי מרקחת ומחנויות בכמויות קטנות וזאת במטרה שלא לעורר חשד. עוד הונחה הנאשם לרכוש תעודת זהות ישראלית מזויפת ורכב שישמש כרכב ממולכד לצורך ביצוע הפיגוע. בהמשך, תכננו הנאשם "אבו אנס" ואבו אלעבד, תוכנית חלופית לפיה במידה ופיגוע חטיפת החייל ייכשל, יישלחו השניים אל הנאשם מפגעים אחרים מרצועת עזה לצורך ביצוע פיגוע התאבדות. עוד סוכם כי התקשורת בין הנאשם והאחרים תהא באמצעות הודעות S.M.S, והנאשם יעביר בגדים שבהם יוטמנו הודעות סודיות בקודים שסיכמו עליהם מראש.          
   
5. בהמשך לאמור נפגש הנאשם עם אבו אלעבד וסגנו וקיבל מהם 2,000 ש"ח וכל זאת לצורך קידום הקשר. ביום 1.6.09 חצה הנאשם שלא כדין את הגבול בין מצרים למדינת ישראל שברשותו 1,600 ש"ח לצורך הגשמת מטרותיו. בסמוך לאחר הסתננותו, עלה הנאשם על אוטובוס שהיה בדרכו לבאר שבע ונעצר על ידי כוחות הביטחון.

6.   במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 7 שנות מאסר בפועל בגין העבירות החמורות המיוחסות לו, ובנוסף עונש מאסר על תנאי מרתיע, תוך שציינה שההסדר גם כך מקל עם הנאשם. בטיעוניה הדגישה כי העבירות בהן הורשע הנאשם, הינן עבירות אשר תכליתן פגיעה בביטחון המדינה. הנאשם חבר לפעיל בכיר בארגון טרור והחל לעבור אימונים צבאיים, סיכם על דרכי התקשרות עם הפעילים הצבאיים ונכנס לישראל כשהוא מצויד בכסף מהפעילים הצבאיים והכול במטרה לקדם את הקשר ולהוציאו אל הפועל. הפרשה החלה כבר בשנת 2006 ורק תפיסתו של הנאשם, כאשר נכנס לתחומי מדינת ישראל, על ידי כוחות הביטחון במהלך שנת 2009, היא שסיכלה את קידום הקשר והוצאתו לפועל. עוד עמדה בטיעוניה על חלקו של הנאשם בפעילות ישירה למימוש מטרותיו של ארגון הטרור, השוקד ללא הרף להוצאת פיגועים נגד מדינת ישראל וחייליה. הודגש כי הנאשם לא היה חולייה שולית בקשר, אלא היה זה שתכנן לבצע את המעשים עצמם. מכאן שמעשיו מחייבים ענישה חמורה ומרתיעה כאשר יש ליתן אך משקל מועט לנסיבותיו האישיות של הנאשם. בנוסף הפנתה לאסופת פסיקה לעניין רמת הענישה במקרים דומים.

7.   ב"כ הנאשם טען מנגד כי אין למצות את הדין עם הנאשם. בטיעוניו ביקש לדחות את טענות המאשימה, דוגמת הטענה שהנאשם פעל על מנת לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל וזאת שברשותו סך של 1,600 ש"ח, שכן באמצעות סכום זה לא היה מצליח הנאשם להוציא את תוכניותיו אל הפועל. צוין כי המדובר בסיפור פנטסטי יותר מאשר ממשי וכך יש להסתכל על המעשים. באשר לאימונים הצבאיים נטען כי המדובר באימונים שלא העניקו מיומנות לנאשם ולא כללו שימוש בחומרים אמיתיים. עוד הטעים ב"כ הנאשם כי אין להקיש מפסקי הדין שהציגה המאשימה לעניין רמת הענישה, הואיל ולטעמו אין הם זהים לנסיבותיו של הנאשם, תוך שהפנה לפסיקה לפיה במקרים חמורים יותר הוטלו עונשים של 4 ו 5 שנות מאסר בלבד.

באשר לנסיבות האישיות הדגיש ב"כ הנאשם כי המדובר בנאשם רווק, בן למשפחה מרובת נפשות אשר מתקיימת מתרומות וצדקה, מובטל מזה מספר שנים אשר התפתה לביצוע העבירה לאור הכסף שהוצע לו. עוד הטעים כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, הודה וחסך זמן שיפוטי, התנצל ועל כן יש לנהוג בו במידת הרחמים. מכאן עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יעלה על 4 שנות מאסר.

הנאשם במסגרת המילה האחרונה ציין כי הוא מתנצל על מעשיו והסביר כי מצבו הכלכלי הקשה הוא אשר גרם לביצוע העבירות.

דיון

8.   אין מחלוקת כי מעשי הנאשם הינם מעשים חמורים וקשים, הפוגעים בביטחון המדינה ואזרחיה. חומרת העבירות גוברת נוכח המאבק שמנהלת מדינת ישראל כנגד ארגוני הטרור, אשר שמו להם למטרה לפגע במדינה ובאזרחיה. כבר נקבע כי עבירות מהסוג בהם הורשע הנאשם מחייבות ענישה ממשית ומוחשית שיהא בה כדי להעביר מסר עונשי חד וברור לאלה העוברים עבירות ביטחוניות חמורות, כי מי שנוטל חלק בעבירות מסוג זה ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה ומשמעותית. הענישה נועדה גם להרתיע עבריינים פוטנציאליים מליטול חלק במישרין או בעקיפין בפעילות טרור.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"פ 9349/07 איסמעיל חאמד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 23.6.08):

        "מדינת ישראל חבה חובה עליונה להגן על תושביה, ובכלל זה גם על חיילי צה"ל המופקדים על ביטחון המדינה. מעשי טרור המכוונים לפגוע בחיי ישראלים - חיילים או אזרחים - מחייבת ענישה מחמירה במיוחד, אשר תטמיע את מסר הגמול וההרתעה כלפי כל מי שמעורב בפעילות בלתי חוקית המסכנת חיים... בסוג זה של עבירות הנסיבות האישיות של הנאשם מתגמדות במשקלן לנוכח חומרת המעשים והסיכונים הטמונים בהם, למען יידע כל גורם עויין למדינה ולתושביה כי הוא צפוי לעונש חמור ביותר אם יימצא מעורב בפעולות טרור שנועדו לפגוע בביטחון אזרחי ישראל, ולקטול חיים".

9.   הנאשם הודה בקשירת קשר עם פעיל בארגון טרור לבצע פיגוע התאבדות. לצורך כך עבר הנאשם אימונים על אופן הכנת פצצות ואופן הפעלת חגורות נפץ, כך שאין המדובר בדיבורים בעלמא. פן נוסף של חומרה במעשי הנאשם הינו בכך שהמדובר במעשים שנמשכו על פני מספר שנים - משנת 2006. מעשיו החמורים של הנאשם ותכנוניו נקטעו רק בשל ערנות כוחות הביטחון ותפיסתו של על ידם עם כניסתו לישראל. עינינו הרואות כי הנאשם במהלך כל התקופה עשה פעולות על מנת להגשים את אותו קשר ובכלל זה, היה אמור להיכנס לישראל על מנת למצוא מקום לבצע פיגוע באחד מבסיסי צה"ל או באחת מתחנות משטרה; הונחה כיצד לקבל חומרים להכנת חומרי הנפץ; הונחה לרכוש תעודת זהות מזויפת ורכב שישמש כרכב ממולכד; ואף תכנן הנאשם תוכנית חלופית עם הקושרים האחרים, כי במידה ופיגוע חטיפת החייל ייכשל, הם ישלחו מפגעים מתאבדים. יתרה מכך, לקידום האמור הנאשם אף קיבל סך של 2,000 ש"ח, נכנס לישראל במסגרת אותו קשר עד שנעצר ונתפס עם הכסף.